התנגדות לצוואה

האם יש טעם להתנגד לצוואה רק משום שהיא אינה שוויונית לכאורה?

עקרון היסוד בקיום צוואות קובע כי : "מצווה לקיים דברי המת".

בניגוד למחשבות רבות בקרב הציבור, צוואה אינה אמורה לשקף "צדק" אובייקטיבי, אלא אך את רצון המצווה (המנוח) החופשי.

בפסקי דין רבים נקבע, כי גם אם המצווה (המנוח ז"ל  או המנוחה ז"ל), הותירו אחריהם צוואה "בלתי סבירה" לכאורה, המקפחת מי מילדיהם או קרוביהם, עדיין יש לכבד את רצונם.  נכתב כך: "נכבד רצונו של אדם בצוואתו ויהא רצונו שרירותי, בלתי סביר, מקפח ואף אכזרי ככל שיהיה" (ר' עמ"ש 40614-10-16 ד. פ. נ' כ. פ. (18.11.2018))

ידוע לכל, כי כל אדם כשיר לעשות פעולות משפטיות, למעט אם כשרות זו הוגבלה, או נשללה וזאת כמפורט בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

שלילת כשרות של אדם לעשות פעולות משפטיות אינה דבר פעוט, שכן כשירות או אי כשירות, נקבעת ברפואה, באמצעות חוות דעת רופא מומחה.

עילת התנגדות נפוצה בהליך לתקיפת צוואה, הינה טענת "השפעה בלתי הוגנת"

סעיף 30 (א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה"

יחד עם זאת, חשש לקיומה של השפעה בלתי הוגנת והעלאת סברות וחשדות, תוך הסתמכות על העובדה שנושלו יורשים לטובת זוכים אחרים או שנושלו בכלל, אין בהם כדי להביא לבטלותה של הצוואה מטעם זה בלבד.

הנטל להוכיח שנערכה הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיומה.

בפסיקת בתי המשפט, נקבעו ארבעה מבחני עזר לצורך בחינת טענת השפעה בלתי הוגנת: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, היקף הקשרים שקיים המנוח עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבות בעריכה.

ארבעת המבחנים :

מבחן התלות והעצמאות, מטרתו לבחון האם המצווה היה אדם עצמאי בתקופת עריכת הצוואה, מבחינה פיזית, שכלית והכרתית. כאשר נקבע לא אחת, כי תלות פיזית אינה עדות מספקת לתלות בזולת.

ככל שהמנוח או המנוחה היו עצמאיים יותר, באותה תקופה שבה נערכה הצוואה, תתחזק הנטייה לשלול את קיומה של תלות ולהיפך. הדגש הוא על העצמאות השכלית-הכרתית. ייתכן שעצמאותו מבחינה שכלית-הכרתית תחפה על תלותו הפיזית ותוביל למסקנה כי חוסר העצמאות והתלות הפיזית לא גרעו כלל מהעצמאות.

מבחן התלות והסיוע, מטרתו לבחון מקום שבו המצווה לא היה עצמאי לכאורה ונדרש לסיוע מטעם הזולת. במקרה זה, יבחן טיב הסיוע, היקפו ומידת התלות במי שהעניק את הסיוע.

בהקשר זה יש לבחון האם המנוחים הסתייעו גם באחרים. כאשר אנשים אחרים חולקים ביניהם את מטלות הסיוע, מידת התלות בכל אחד מהם, מטבע הדברים קטנה יותר ומתמעט החשש להיווצרות תלות העלולה להיות פתח להשפעה בלתי הוגנת.

מבחן הקשר עם אנשים נוספים, מטרתו לבחון האם המצווה היה מבודד או מנותק מאחרים באופן שמגביר לכאורה את התלות שלו באדם מסוים.

ככל שיתברר כי בתקופת עריכת הצוואה היו המנוחים לכאורה מנותקים לחלוטין מאנשים אחרים, או שהקשרים עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה בדבר תלות. עצם הבידוד יש בו כדי להגביר את התלות לכאורה.

מבחן נסיבות עריכת הצוואה, מטרתו לבחון האם הייתה מעורבות לכאורה של הנהנה בעריכת הצוואה.

שימוש במבחנים הללו יעשה בזהירות רבה, תוך הבנה שבתלות כשלעצמה אין משום ראיה מספקת לקיומה של השפעה בלתי הוגנת. לא התלות היא העיקר, אלא ההסתברות שהתלות שללה לכאורה את הרצון החופשי של המנוחים. נקבע כי תלות בסיוע של האחר, אינה בהכרח שוללת רצון החופשי.

לצורך הכרה בקיומה של השפעה בלתי הוגנת אין כל הכרח שיתקיימו כל המבחנים הללו, אלא למעשה, די בקיומם של חלק מהמבחנים, כדי להצביע על קיומה של השפעה ( הלכת החוטים השזורים) ובמקביל רשאי בית המשפט לעשות שימוש במבחנים נוספים לגיבוש הכרעה מתאימה בכל מקרה לגופו.

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי מחייב. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי פרטני המותאם לכל מקרה בטרם נקיטת כל פעולה משפטית.

עו"ד עדי מיטל ריין, מייצגת ומעניקה ייעוץ משפטי בהליכי התגוננת מפני התנגדות לצוואה, התנגדות לצוואה, עריכת צוואה,  עריכת יפוי כח מתמשך, בקשה לצו קיום צוואה.